#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. א אליבא דר&quot;ש שאוסר גמל היוצא מהפרה האם יועיל סימן אחד להתיר או שבעינן ראשו ורובו?<p dir=""rtl"">[והאם מותר דוקא בעבורו מהטהור או אף מהטמא ומנין?]</p>"	"ר&quot;ש עצמו שמצריך לענין בכור ראשו ורבו ה&quot;נ גם כאן מצריך, ר' יהושע ור&quot;א אף שסוברים כמותו לאסור אבל סוברים שיועיל סימן אחד, דכתיב &quot;אך את <b>זה</b> לא תאכלו&quot; אבל אתם אוכלים הבא בסימן אחד.<p dir=""rtl"">לר&quot;י לא הותר אלא אם עבורו מהטהור, אבל אם עבורו מהטמא אסור דכתיב &quot;שה כבש<b>ים</b> ושה עיז<b>ים</b>&quot;. ר&quot;א מתיר אפ' עבורו מהטמא, שדורש &quot;<b>שה</b> כבשים ו<b>שה </b>עיזים&quot; שה שה מכל מקום [ודוקא כאן שדרשו המקרא, אבל בעלמא {גבי ולד טרפה} סברתם להיפך ר&quot;א סבר זה וזה גורם אסור ור&quot;י סבר זה וזה גורם מותר].</p>"	בכורות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ב 'היוצא מהטמא טמא' מה הדין מי רגלים היוצאים מהסוס וכד', מהחמור ומדוע?	"מי רגלים היוצאים מהסוס וכד' - ודאי מותרים, לל&quot;ק מפני שיוצאים צלולים ולל&quot;ב שאין שותים אותם כלל (ע&quot;פ רגמ&quot;ה וע' ברא&quot;ש שמשמע שפ' בל&quot;ב לא תבעי שאין בזה נפק&quot;מ אבל להלכה דינם כבחמור).<p dir=""rtl"">היוצאים מחמור - בעו מרב ששת לל&quot;ק כיון שהם עכורים ואיכא למימר שנקראים שיוצאים מהגוף ולל&quot;ב מפני שותים אותם לרפואה, ופשט רב ששת לאסור מדתנן 'שהיוצא מן הטמא' (ולא אמר מהטמא) וזה גם יוצא מהטמא, וזה אליבא דר' יעקב שאמר שהיתר דבש דבורים הוא מפני דרחמנא שריא ובלא זה יש לאסור שהוא יוצא מהטמא, אבל לחולקים עליו ומבארים ההיתר כיון שזה נכנס לגוף ולא מתמצה מהגוף ה&quot;נ מי רגלים מותרים (וע' ברא&quot;ש).</p><p dir=""rtl""> </p><p dir=""rtl"">.</p><p dir=""rtl""></p>"	בכורות ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: א דבש דבורין מדוע הוא מותר, ומה הדין דבש גזין והצרעין ומדוע?	דבש דבורים - אף ששנינו כל היוצא מהטמא טמא לחד תנא דבש דבורים מותר משום שמכניסות אותם לגופן ואין ממצות מגופן, ר' יעקב חולק על סברא זו והטעם שדבש דבורים מותר מדכתיב &quot;אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף וכו'&quot; את זה אל תאכל בשרץ העוף הטמא אבל אתה אוכל דבש היוצא ממנו, </p><p dir='rtl'>דבש גזין וצרעין - למ&quot;ג משום שמכניסות אותם לגופן מותר אבל לר' יעקב דוקא של דבורים התרבה להיתר אבל של צרעין וגזעין אסור שיש להם שם לואי. </p><p dir='rtl'>(ר&quot;ת פסק דלא כר' יעקב, והרא&quot;ש כר&quot;י.)	בכורות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ב חלי דיחמורתא האם הם מותרים?	חלי דיחמורתא&nbsp;&nbsp;- סבור רבנן למימר דבעי נינהו ואסורים, אמר רב ספרא זרעא דאיל הוא.	בכורות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ג עור הבא כנגד פניו של חמור (עור כעין שליא שהחמור נולד בו) האם טהור ומדוע?	רב ספרא התיר (טיהר) שזה פרשא בעלמא ותנא מסיעו.	בכורות ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: ה דג טהור הנמצא בדג טמא האם מותר ומדוע?	"פשטות הגמ' דאם לא ראה שבלע אסור, שדג טהור מטיל בצים ודג טמא משריץ. אבל בראה שבלע ובודאי הוא הדג שבלע כגון לרב ששת שנמצא בבית הרעי ולרב פפא אמר בדרך בית הבליעה ולרב נחמן שמצאו שלם, מותר שזה מעלמא.<p dir=""rtl"">רב אשי אומר שגם בסתמא תולים שבלע מעלמא ומותר, שרוב דגים משריצים ממינו, וכיון שהוא לאו מינו תולים שבא מעלמא.</p>"	בכורות ז:		
